נפתלי נולד בשנת 1920בעיירה בשם טופליצה שברומניה אח בכור לחמישה אחים.
אביהם נפטר לפני השואה ואימו (לאה) ושניים מאחיו הומתו באושוויץ.
נפתלי ושלושה מאחיו, שרדו את השואה הנוראה ועלו ארצה בנפרד. אחיו הצעיר, יצחק, נהרג בשנת 1950 בעת מילוי תפקידו.
באותה שנה, נפתלי הגיע לארץ - לעיר לוד, בה מצא את פרנסתו בעבודה בבית חרושת לקרח והיה מוביל קרח לבתים (המקררים אז לא היו חשמליים ברובם).
בלוד השתייך לחבורה של יוצאי רומניה ובינהם היה את בומי שהכיר לו את גיסתו מרים לבית משפחת סולומון(אחותו של בן ציון סלומון).
נפתלי ומרים נישאו בלוד ולאחר מכן עברו לגור במושב אילניה, שם נולדו שלוש בנותיהם: רבקה קרמר (נשואה לרפי קרמר וגרה בשדה אילן), אורה שטרול וטובה עברו.
נפתלי מצא את פרנסתו כטבח בחוות השומר שבזמנו שימש כמוסד חינוכי השייך לעליית הנוער.
כשנפטר נהג המשאית של מושב שדה אילן (אלתר) נפתלי החליפו ונהיה הנהג של שדה אילן, בשנים הראשונות על הסקניה ולאחר מכן על המרצדס.
המשפחה עברה לגור בשדה אילן בשנת 1965, לאחר לידתה של טובה, ורכשו את המשק של פישמן (לאחר מותו של נפתלי המשק נמכר למשפחת איסקוב).
הם הקימו משק חקלאי שנוהל על ידי מרים ברובו ונפתלי המשיך את עבודתו כנהג המשאית.
עיקר עבודתו של נפתלי הייתה להביא חיטה וחומרי גלם אחרים למכון התערובת (ממגורות דגון שבחיפה)ולהובלת התוצרת החקלאית של החקלאים לשיווק כגון עופות וגרעיני חמניות לתנובה.
חלק חשוב לנו, הילדים, היה שבקיץ, בכל ימי ראשון ורביעי לאחר חזרתו של נפתלי מחיפה, היו מעמיסים על המשאית את ספסלי המתכת, שהיו מאוחסנים בתחנת ההסעה ליד הצרכניה הישנה, וכל הילדים ואף חלק מהמבוגרים היו נוסעים כך לכינרת. בשנים הראשונות לחוף "גן רחל" ובהמשך לחוף ה"שלדג" ופעם בשנה היו נוסעים לסחנה. (לפעמים היו מחכים שעות למשאית שהתעכבה בנמל ולפעמים התבטלה הנסיעה משום שהגיע מאוחר).
נפתלי סיים את עבודתו כנהג המשאית בשנת 1976 כשבגופו התגלתה מחלת הסרטן, בהמשך מצא עבודה כנהג הסעות בישיבה בטבריה עד שהמחלה הכריעה אותו בספטמבר 1980.
באותה שנה התאלמן גם מאיר שמלצמן מאשתו אסתר ז"ל ולאחר כשלוש שנים התחתנו מרים ומאיר שמלצמן.
נכתב על ידי חתנו יצחק שטרול ערב יום כיפור תשס"ט 2008.
