|
בסוף המלחמה נרתמו בני הזוג רייך לטפל, בנוסף על ששת ילדיהם, בילדים ובני נוער יתומים שניצלו מהתופת.
במסגרת בני עקיבא, במחנה עקורים בגרמניה שימשו כהורים לילדים והנוער המתבגר והבוגר וליוו אותם לאורך המסע המפרך באירופה עד איטליה, שם עלו על אונית משא "תיאודור הרצל" בדרכם לארץ ישראל.
השלטונות הבריטיים עצרו את האוניה באש חיה ב- 1946 עם המעפילים בחיפה והחזירו אותם לקפריסין למחנה המעצר עד- 1948, שם היו עד הקמת מדינת ישראל.
עם קום המדינה עלו בני הזוג רייך וקבעו את מקום מגוריהם בחיפה, כאשר שני הבנים הגדולים נשלחו מקפריסין היישר לחזית לפני קום המדינה. הם הקימו בית מלאכה וחנות למוצרי עור ותיקים, שהפכה משגשגת תוך זמן קצר, אך חיים ברוך ופראדל העדיפו את חינוך הילדים לערכי התורה והמצוות.
על ההצלחה והממון ויתרו ובשנת 1951 ועברו לשדה אילן עם 6 בניהם הבוגרים, לעבודה חקלאית שלא הייתה מוכרת להם כלל.
בתחילת דרכם עסקו בגידול ירקות, גד"ש, בעלי חיים: כבשים, עופות, אווזים, הודים ופרות. בשנות השישים, בנוסף על המשק החקלאי, התחילו בעבודה עם כלים חקלאיים, טרקטורים ועבודות עפר וסיקול בכל חלקי הארץ.
בשנות השבעים הקימו מפעל מתכת לציוד חקלאי, ולאחר מכן גם ציוד בטחוני.
חיים ברוך ופראדל עסקו כל השנים בצרכי ציבור באמונה, בדאגה לפן הרוחני והדתי של המקום כמו גם הצרכים החברתיים.
ששת הבנים של ברוך ופראדל התחתנו במושב הקימו משפחות, וארבעה מהם אף קבעו את מקומם במושב.
כיום הדור השלישי מגדל את ילדיו בשדה אילן.
|
