טובה נולדה בשנת 1925 בגרמניה. משפחתה גרה באזור שהיו בו רק שבע משפחות יהודיות, אבל היחסים עם הסביבה הלא יהודית היו מצוינים. בבית התנהלו החיים לפי דת ומסורת ישראל. טובה למדה בבית ספר לא יהודי, אך פעם בשבוע, בשעות אחר הצהריים, היא למדה גם לימודי יהדות. להוריה הייתה חנות בגדים וצמר.
משנת 1933,עם עלייתו של היטלר לשלטון, הרגישו באנטישמיות.
המורה הופיע לכיתה במדי אס.אס. וקבלת הפנים למורה הייתה "הייל היטלר". בהדרגה התלמידים הגויים הפסיקו להתיידד עם התלמידים היהודים והמצב הלך והחמיר מיום ליום. בליל הבדולח נשרפו בתי הכנסת וספרי התורה, וגם החנות של הוריה נהרסה.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה הייתה טובה בת 15.
משפחתה הייתה מיועדת לגירוש. בגלל שהגירוש נדחה, טובה ואחיה התאום הצליחו לעזוב את גרמניה ממש ברגע האחרון. בזכות שתי אחיותיהם שהיו בארץ, הם הצליחו לקבל סרטיפיקטים וכך ניצלו חייהם. הם עלו לארץ בעליה לגאלית, באוניה "גליליאה" דרך איטליה.
טובה ואחיה הגיעו לבית הדודה בירושלים, שם למדה בבית ספר "שפיצר" בשכונת הבוכרים. לאחר תשעה חודשים היא עברה לכפר הנוער, מטעם עליית הנוער, ושם הצטרפה לגרעין מושבי. אחרי הלימודים, היא נשלחה לחוות השומר כדי ללמוד את עבודת המטבח.
כשהגיעה לחוות השומר, הכירה את חנוך "לימים בעלה". לאחר שהתארסו, טובה נסעה לעבוד במקווה ישראל כדי להרוויח כסף..
במלחמת השחרור, האמהות וילדים פונו לשדה יעקב. טובה נשארה בחוות השומר ועסקה בהגשת עזרה ראשונה לפצועים עד שהיא עצמה נפצעה כאשר פגז פגע במרפאה.
"חיינו בחוות השומר כקיבוץ. הכול היה משותף. רוב הגברים עבדו בפלחה וארבעה גברים שעבדו כגפירים , נתנו את משכורתם לקבוץ".
טובה זוכרת את ביתם הראשון בשדה אילן "בלי דלת, בלי מדרגות, לא מרוצף, עם שירותים בחוץ וגם מטבח בחוץ – מלא עכברושים".
יום מאושר ושמח במיוחד היה לאחר שבע וחצי שנות נישואים כשנולדה בתם, עדה.
בשנת 1999 איבדו חנוך וטובה את חתנם ברוך פישמן ז"ל, בתאונת דרכים. ברוך, שהיה נשוי לעדה, היה אף הוא בן שדה אילן לשעבר, ויחד עם עדה בנו את ביתם ברחובות.
לטובה וחנוך 2 נכדות ונכד.
חנוך, נולד בגרמניה בשנת 1920, לאב חייט ואם עקרת בית . חנוך גדל בסביבה לא יהודית, אבל עד המלחמה, היחסים עם השכנים היו מעולים.חנוך גדל בבית מסורתי, וכמו טובה, למד בבית ספר של גויים. ובשעות אחה"צ למד שיעורי יהדות. חנוך השתייך לתנועת הנוער "ברית הנוער" של המזרחי.בשנת 1936 עלה ארצה - גם הוא באוניה "גליליאה" - במסגרת עליית הנוער, הישר לשדה יעקב. בשדה יעקב שהה שנתיים ועבד בחקלאות אצל התושבים. לאחר מכן הצטרף לגרעין הזורעים ושימש כגפיר - "איש משטרת השומרים".
בשנת 1940 עבר לסג'רה, שם התגבש גרעין חוות השומר.
בשנת 1942 עבר חנוך לחוות השומר והיה בין מקימי גרעין "מצפה הגליל". גם בחווה הוא עבד כגפיר ומתוקף תפקידו, שמר על השדות.באותה התקופה הכיר חנוך את טובה.
חנוך זוכר את המסיבות ההיתוליות שארגנו בתקופה שהם היו בחוות השומר. החבר דוד נויברגר הצטיין בחיבור טקסטים אודות החברים. גם בחתונות חיברו שירים היתוליים, "ואפילו שלא היה צלם, החתונות היו יפות מאוד". "בערבים ישבנו בחדר האוכל ביחד. לא היה רגע משעמם".
גרעין "מצפה הגליל" היה מיועד להתיישבות בשדה אילן. בשנת 1949 ירדו חברי הגרעין להתיישב באדמות שדה אילן. חנוך הקים רפת ולול והמשיך לעבוד כמפקד אזורי.
.jpg)
