תקשיבו אנשים אתם ממשש לא מבינים כמה כיףף לחיות כאן זאת תקופה ילדות ממש ממש כייפית..ואני בתור נער ה שגודלתתת כאןן ממש ממש שמחה להיות כאן זאת כמו משפחהה...חוץץ מכמה דבריםםם שההיתי משנה אבל לא משנה..!!ו....שיהיה לכולנו יוממקסיםם ותבואווו אנששיייםם אתם מפסידייםם..!!!
לשדה אילן נסענו בכל קיץ לדוד צבי. הדוד היה מחכה לנו עם ה"אולדר" הישן והעגלה בתחנה שלצד הכביש ומכניס אותנו "ילדים טובים ירושלים" למושב. יצאנו לקצור תירס ולאסוף סלק סוכר, ולמחסן התערבות. במחסן הביצים הייתה שרה'לה מזמרת "מחר בבוקר ביצים ביוקר". הולכנו לשחוט תרנגולת וישבנו אחר הלול למרוט נוצות. הקופסה המרובעת עם גלגלי הסרטים הייתה מגיע בדואר הנע. צפינו בסרטים במועדון בצריף העץ הישן שהיה ממול מחסן הביצים. בספסל ליד בית הכנסת ישבו החברים, חיכו למנחה ומעריב ושוחחו בענייני דיומא. אכלנו "פיש" בסעודה שלישית בשבת שהייתה מורכבת ברובה מכמה קופסאות סרדינים וחלה. לילות חמים ועקיצות יתושים על הגוף והרבה חלב עם קרום מהרפת. אני זוכר את הפרות המתרכזות בכיכר הכפר ויוצאות למרעה וחוזרות הביתה לבד .האוטובוס שנכנס פעמיים ביום למושב והביקור היומי בצרכניה ובמחלבה. אני זוכר את הנשים ההונגריות עם הנעלים הגבוהות ומטפחת הראש. כשביקרתי בכפרים בהונגריה ראיתי נשים שנראו ממש כמו הנשים שהכרתי במושב שדה אילן. בימי ילדותי לא הייתי אף פעם בבית מלון. בימי ילדותי שאמרו בחופש התכוונו לשדה אילן.
