חזרנו אמש הביתה מלא סיפוק ורגשי תודה לכלכם עבור החוויה הנפלאה.
שמחנו לפגוש חברים מכר הימים ויותר מזה את בני הדור השני והשלישי.
התרשמנו מאוד מה"יחד" שכולכם פועלים בשתוף פעולה ללא הפרעה.
עשיתם מאמץ אדיר בהפקת ערב סיום שנת ה 60.וראינו השקעה ענקית.
הדגמתם את הקושיים ש היו בראשית ההתישבות. אך עבורינו שחכינו לזה
10 שנים (אני רק 7 )זאת היתה הגשמת חלומות. גרנו בחווה צפונים בין כותליה
ולכל משפחה חדר אחד והיו כבר משפחות עם 3 ילדים. ועוד צירפו להם רווק
אחד או שניים לארוחות שלש פעמים ביום בימי חול ושבת. והמטבח עם קירות יוטה
מרוחים בגבס שהיום בקושי היו מכנים אותה פינת בישול. ופתאום לכל אחד בית עם
שני חדרים וגם מקלחת ושירותים אם גם מחוץ לבית אך לא מקלחת אחת משותפת
ושעות רחצה קבועות ושירותים רחוקים לרדת מדרגות לעבור את החצר ועוד קצת
.ומים , יצחק סיני מביא באוטו חבית לכל בית 200 ליטר.מה עושים עם כל כך הרבה?
אחר שהתחתנו אמרתי לאישתי כל בוקר אני אביא לך 2 דליים מים וזה לרחיצה לבישול
לכביסה ולנקיון. ואם אוכל בערב אחרי העבודה אביא עוד דלי. היינו מאושרים וכלל לא
ראינו את הקושיים. טוב להיום קישקשתי מספיק. אנו גאים שהיה לנו חלק קטן ביסודות
עליהן צמח שדה אילן. המשיכו בעשיה ויהי ה' בעזרכם. צבי כהן
